דע את עצמך 

דע את עצמך.

אומרים כי אני אינני אני אז מי אני בכלל - אם אני אינני אני אז מי אני בכלל?!...כך הפכנו את תקופת הזמן שאנחנו שוהים פה לשיר...כך היה אברם שר את השיר הזה לשרי...כיצד אברם ידע את עצמו והפך את השיר הזה ל"ספר היצירה" אברהם ושרה שנאמר: "אז ישיר משה את השירה (י"ה – שרה) הזו". השאלה היא: מי רוצה להיות המלחין והמבצע של השירה על החיים שהוא חי בהם?...   

בראשית א' פסוק כה.

ויעשאלהיםאתחיתהארץלמינהואתהבהמהלמינהואתכלרמשהאדמהלמינהוויראאלהיםכיטוב.

התורה נכתבה באור שחור על אור לבן שנאמר: "וחושך על פני תהום"...כאשר התינוק נולד הוא לא רואה דמויות ולא עצמים, דהיינו, הוא עדיין נמצא באור. לאחר מכן מתחיל הצמצום והוא מתחיל לראות דמויות ועצמים, והוא רואה את בראשית א' פסוק כ"ה בצורה מעורפלת, דהיינו, ללא מרווחים פסיקים ונקודות...לאחר מכן כאשר הצמצום ממשיך הוא רואה את המשפט בצורה הכתובה: " ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב".

חכמנו ז"ל טענו: "שאין להוסיף ואין לגרוע מהכתוב בתורה". מכיוון שעד היום הזה אף אחד לא יודע את מעשה בראשית, מכיוון שמעשה בראשית זה דמיון ואנחנו צריכים להפוך את הדמיון למציאות שעומדת במבחן המציאות, כך שאם היא לא עומדת במבחן המציאות, המציאות עצמה משנה את עצמה, שלזה קוראים רגשות. כך שאם ניקח את המשפט שהוא דמיון ונשנה את סדר הדמיון מבלי לגרוע ולהוסיף ויעמוד במבחן המציאות אז אנחנו מגיעים למעמד שנקרא: "מעשה בראשית", שהמשמעות שלו: "הדמיון מציאות והמציאות דמיון" שנאמר: "ולא תעשה לך פסל וכל תמונה".

" ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב".

רמש האדמה – מתוך האותיות האלו כאשר הם מחוברים יחד "רמשהאדמה" אנחנו יכולים לקבל הגדרה אחרת שהיא: "משה אדם הר". ואז אנחנו יכולים לכתוב את המשפט בדמיון אחר שנאמר לאחר שנוי הדמיון:

"ויעש משה את אלהים ואת  אדם הר (22), ואת כל הארץ למינהו (15), חיה למינה-הבהמה למינה (18), וירא אלהים כי טוב (14)".

69 אותיות + 19 מילים = 88 = 16 = וי שהתחיל המשפט. וכאשר ראה את זה, ראשו סופו וסופו ראשו: "ויעש טוב". שנאמר: "וירא אלהים את האור כי טוב"...

כך שבמציאות 2009 הכתובים האלו הם גם דמיון – וכך מי שיכול להפוך את הדמיון הזה למציאות שעומדת במבחן המציאות הוא נקרא: "המשיח". שהם אותיות: "משה חי".

"משה חי" – הם שני מילים עם חמש אותיות שהם: שבעה ימי בראשית. שני = ב'. חמש = ה'. ושניהם יחד בה שנאמר: "הפוך בה הפוך בה דכולא בה"...כך "משה חי" בגימטרייא 40+ 300 + 5 + 8 + 10 = 363 שלאחר שמוסיפים את שני המילים "משה חי" מקבלים: " 365" שהם ימי החמה, שעל כן משה נקרא "שמש" שנאמר: "ויעש אלהים את שני המארת הגדולים"...שבדילוג של שלוש אותיות כנגד המילה ש' של משה, שהם שלשת האבות, אנחנו מקבלים את בריאת משה ביום הרביעי של הבריאה...כך שמפה אנחנו רואים: "ויעש אלהים את משה – ויעש משה את אלהים"...שנאמר: "כדי לדעת את אלהים ומשה צריכים להיות אלהים ומשה". ועל כן טען מורי מיודעי אלופי רבי שמעון בר יוחאי: "כל אחד יכול להיות אלהים בתנאי שיישאר שפוי".      

כך שמי שדוחה את המשיח הוא נשאר במודעות הדמיון: "חיה למינה-הבהמה למינה (18)". שזה הוא הדמיון "חי" (18), שעל כן כל בני האדם במציאות חיים ברצון לחיות, דהיינו, במציאות שהם נמצאים הם מתים והם רוצים את הדמיון שהוא חי. שעל כן אני טוען: "שאם האדם היה יודע שהוא מת היה מתאבד". על כן אנחנו אומרים בתפילת 18 : "ברוך אתה יהוה מחייה המתים". דהיינו, עושה את הדמיון מציאות והמציאות דמיון. שעל זה אנחנו אומרים בתפילת 18 : "ברוך אתה יהוה חונן הדעת".

שמעתי מכל מלמדי הקבלה שטוענים: "חמישה חומשי תורה הם ספר היצירה של המכונה שנקראת האדם"...על כן הם מתנהגים לאדם כמו אל מכונה שנאמר להם: "האדם הוא כמו מכונה אבל הוא לא מכונה" (איינשטיין). רבי שמעון בר יוחאי טוען: "שאם הוא היה ביום שירדה התורה הוא היה שולח את התורה בחזרה ולא היה מקבל אותה, למרות שהיו בני אדם שידעו את זה ולא עשו את זה". שעל זה טען איינשטיין: "העולם הוא מקום מסוכן , לא בגלל אלה שעושים רע, אלא בגלל האנשים שצופים ולא עושים כלום". כך שהיום אני מראה לכל באי העולם בספרי: "מלחמת הרוח בחומר" כיצד במשך 40 חודש במדינות צרפת ובלגיה  אני מגשים את הדמיון שהייתי בו במשך 50 שנה שכל באי העולם נמצאים בו: "חיה למינה-הבהמה למינה" (18), שהיא מודעות: "מתים". שהם אותיות: "מת – ים". דהיינו, ים = תורה, כך שאיך שהתורה נבראת היום היא מחזקת את המוות בעולם. כך שספרי מראה כיצד אנחנו יודעים בדעת את חי: ""חיה למינה-הבהמה למינה" (18), שנאמר: "ושלמה ידע את שפת החיות"...ואנחנו מחלפים מודעות, ממודעות "מת" למודעות "חי"...ומקבלים את התורה "ים"...כך שהמודעות מתחלפת: מתים לחיים...וזאת נקראת: "תחיית המתים, ובילע המוות לנצח".

"מה טובו אוהליך יעקב משכונותיך ישראל".

"עץ חיים היא למחזיקים בה".